ציר המעיינות ודרך הבשמים - מסלולים לרכיבת אופניים עם נוף מדהי

מסלולי הרכיבה וההליכה על ציר המעיינות חושפים נופי בראשית מדהימים המאפשרים הנאה מלאה מהשקט והרוגע המדבריים.
המסלול מהווה חוויה ייחודית לרוכבי אופניים מקצועיים וחובבים הנהנים מעליות וירידות בכניסה וביציאה מהנחלים והמעיינות, אחד המקומות הבודדים בארץ המציעים חוויה שכזאת בקרבה למקום לינה נוח. 
 
ציר המעיינות ודרך הבשמיםמסלול ציר המעיינות קיבל את הודות לכמה וכמה מעיינות קטנים הנחבאים בשולי הר הנגב המזרחי, בנקודת המפגש עם בקע הערבה. המעיינות בוקעים לאורך קו השבר, ומציינים במיקומם את נקודת המגע בין הר הנגב המזרחי לבין השבר הסורי אפריקני, היא בקע הערבה. בעבר הייתה דרך זו חשובה להולכי הרגל בערבה, היום, בגלל שאיבת יתר, המעיינות בציר זה יבשים. 
את מיקום המעיינות מסגירה צמחייה חובבת מים, המשמשת עדיין נקודת מרעה לבעלי החיים המדבריים. בין המעיינות עין תמיד, השוכן בתוך ערוץ נחבא, מעוטר בדקלים יפים, המסגירים את מיקום המעיין. במקום נמצאים שרידי חקלאות קדומה, הכוללים אמת מים. דרומה מעין תמיד נמצא מצפור יפה על שמו של בן מושב עין יהב – עידן גדיש, שעסק בחקר ראמים ובאקלומם מחדש בנגב. 
כשני ק"מ דרומית-מזרחית לעין שחק נמצא מעיין עין דוחן, בו נובעים מים מליחים, הנפוצים מאוד באזור הערבה, ומהווים מקור שתייה לבעלי חיים רבים באזור.

ציר המעיינות ודרך הבשמים


בהמשך הדרך דרומה חוצים את נחל נקרות הרחב, ולאחריו אדמת המדבר נצבעת באדום. התחנה האחרונה היא פארק ספיר, אתר נפלא, נווה מדבר מרענן ומקסים מוקף מדשאות רחבות ידיים, שהוקם ע"י הקק"ל. הפארק משתרע על כ-150 דונם והוא כולל את "העמק הנעלם" – שקע טופוגרפי נסתר מהעין ושני מעיינות הנופלים במפל קטן הזורם לאגם. המים בפארק הם התאספות של מים מליחים הנלכדים בין שכבות האדמה שבאזור והצומח במקום הוא טבעי מדברי. לרשות המבקרים עומדים מתקני נופש שונים והכניסה לפארק היא ללא תשלום.

דרך הבשמים המשמשת השראה לפעילות התוכן השתרעה על פני כ 2400 ק"מ. ראשיתה בתימן, המשכה בערב הסעודית, ירדן וסופה בנמל עזה בישראל. לאורכה נעו לאיטן שיירות ארוכות של גמלים, מובילות סחורות יקרות: בשמי מור ולבונה תבלינים ומלח, אשר הועמסו על ספינות בנמל עזה והפליגו אל אירופה, אל מחוזותיה של האימפריה הרומית. המסע המפרך ארך כחצי שנה. אורחות הגמלים נעו באיטיות וחלפו בדרכן על פני 65 תחנות דרכים, שם עצרו, נחו, טיפלו בבעלי החיים וצברו כוחות ליום הבא. הדרכים שרצו שודדים שארבו למטענים יקרי הערך, לכן הוקמו לאורכם ח'אנים, מצודות, מגדלי שמירה ובתי אוצר בהם הפקידו הסוחרים הנבטים, אדוני המדבר, סכומי כסף גדולים ששימשו אותם בדרכים. 
 
הדרך איבדה מכוחה כשנמצאו נתיבים נוחים וזולים יותר למעבר, והגיעה לקיצה המוחלט כשנתיב התבלינים הימי להודו תפס את מקומה.  
דרך הבשמים והאתרים הנלווים לה הוכרזו ע"י אונסק"ו כאתרי מורשת עולמית. לאורך הדרך ניתן לראות שרידי מאגרי מים, מגדלי שמירה, אתרי פולחן, מתקני רחצה ואבני מיל, עדות לתרבות נוודית מפוארת, אשר השכילה להכיר היטב את המדבר ואת האפשרויות הגלומות בו.