חי וצומח בערבה
הערבה היא עמק צר וארוך המשתרע מדרום ים המלח ועד מפרץ אילת ומפריד בין הרי אדום במזרח להרי הנגב והרי אילת במערב. הערבה נמצאת בחבל הסהרו־ערבי ואקלימה מדברי קיצוני. המאפיין הבולט ביותר של האזור הוא מחסור קבוע במים, שנובע מכמות משקעים קטנה וממיעוט מקורות מים קבועים. כמות המשקעים בכל שנה משתנה, וכך גם עיתוים ופיזורם. בגלל מיעוט הגשמים במשך עשרות אלפי שנים, תהליך התרוחחות הסלעים והתפתחות הקרקעות הוא אטי ודל, ולכן הקרקע מעטה ורדודה. טמפרטורות הקיץ הגבוהות והקרינה החזקה גורמות לאידוי, ובמקומות רבים מליחות הקרקע גבוהה ויש פער גדול בין מידות החום ביום ובלילה ובין הקיץ לחורף.
תנאים אלו מקשים על הצומח והחי בערבה בעלי החיים בערבה, נביטת צמחים ועל התפתחותם, ולכן כסות הצומח על פני השטח דלה. מרבית הצמחים חיים בערוצי נחלים, בהם מתרחשים לעתים שיטפונות. בשל פני השטח החשופים, גורמות הרוחות לסופות אבק על פני מרחבים גדולים.
היות והסביבה לכאורה אינה ידידותית לבעלי חיים, היינו מצפים שקשיי החיים יגבילו את מספר הפרטים ואת מגוון המינים שיכולים לחיות במדבר. אבל השוואה עם מספר מיני בעלי החיים שחיים דרך קבע בגליל מציגה תופעה מעניינת. בדיקה מגלה כי מתוך 98 מיני יונקים שחיים בארץ ישראל, בגליל העליון והתחתון חיים 53 מינים ואילו בערבה חיים באופן קבוע 46 מיני יונקים. מתוך כ־91 מיני זוחלים שחיים בארץ, מצויים בגליל 33 מינים וגם בערבה חיים באופן קבוע 33 מיני זוחלים. שתי דוגמאות אלו מראות כי יחסית לתנאי האקלים הקשים בערבה מגוון המינים הוא גדול, ותופעה זאת מחייבת הסבר.
מאמר של ד"ר אוסטרייכר, מתוך הספר "ערבה אין קץ"