רקע

התיירות בערבה התיכונה נשענת על תהליכים רחבים ומגמות בארץ ובעולם. משבר החקלאות בשנות ה-80 הוביל את תושבי הכפר לחיפוש אחר אלטרנטיבה לחקלאות. במקביל, יזמים נוספים שנחשפו למספר ההולך וגדל של מבקרים, ראו בכך הזדמנות לפתוח עסקים אחרים אשר יספקו את צרכי המבקרים (מוצרים משלימים). מכאן, החלו להתפתח עסקים כמו טיולי ג'יפים, מסעדות, פעילויות מסביב למשק החקלאי, חנויות אומניות ואטרקציות. הממשלה הכירה בתופעת התיירות הכפרית רק בשנת 1992 ומשרד התיירות החל להקצות תקציבים להפעלת יועץ לתחום והקמת מערך תמיכה. התיירות הכפרית מאופיינת במיקום (מרחבים ויישובים כפריים), בתפקוד (מבוססת על המאפיינים של הכפר, שטחים פתוחים, מגע עם הטבע), בגודל (עסקים קטנים, מבנים וישובים קטנים) ובהתנהלות (מפותחת ומנוהלת על ידי הקהילה המקומית).

בשנת 1996 הוקמו הצימרים הראשונים בערבה על ידי משפחות בלוך ושומרון בעין יהב. זו הייתה הסנונית הראשונה לחשיבה אחרת ולפיתוח מוקד נוסף, מלבד החקלאות, כמקור תעסוקה ופרנסה לתושבים. בשנת 2000, החליט ראש המועצה דאז, שי בן אליהו ז"ל, על הקמת מחלקת תיירות במועצה. הרחבת ענף התיירות ופיתוחו, הפכו את האזור ליעד תיירותי משמעותי בארץ ולתחום מרכזי בתעסוקות לא חקלאיות. הנהגת המועצה שמה כמטרה להרחיב, לבסס ולפתח את ענף התיירות כפתרון הולם לבעיית אכלוס (קליטה חדשה וקליטת בנים חוזרים) וכתעסוקה או פרנסה נוספת למתיישבים קיימים.

התיירות בערבה נשענת על שלושה עקרונות בהתאם ל-DNA של תיירות מדבר מוצלחת: מבודדת (isolation), מותאמת ללקוח (customization) ונאמנה לטבע (unity). תיירות מדברית, כפרית ומתפתחת, עשירה במסלולי טיולים, שמורות טבע ונופי בראשית מרהיבים, לצד אטרקציות לכל המשפחה ומגוון סוגי הלנה כפרית המותאמים לצרכי המתארח. דרך הבשמים הנבטית, שהוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו ביולי 2005, עוברת באזור.

בערבה כ-300 צימרים והנופשים מגיעים בעיקר בשל הנוף הייחודי, השקט ומסלולי הטיול הרבים באזור. התפוסה השנתית הממוצעת בחדרי האירוח היא כ- 30% כאשר עונת התיירות המרכזית בערבה נמשכת בין החודשים ספטמבר – מאי (מראש השנה ועד שבועות). בשנים האחרונות אנו מצליחים להאריך במעט את עונת התיירות וזאת, בעיקר, בשל בריכות השחייה ביישובים, העומדות לרשות המתארחים ללא הגבלה.

הערכת התרומה הכלכלית של ענף התיירות בערבה התיכונה עומדת על יותר מ- 31 מיליון ₪, הערכת המתכננים בשנת 2007.

מפה להדפסה: אטרקציות בערבה תיכונה (PDF)

ציוני דרך

שנה

ציון דרך

1996

משפחות בלוך ושומרון מעין יהב מקימות את הצימרים הראשונים בערבה.

2000

הקמת מחלקת תיירות על ידי גיל סלוין ואוסי ניר בסיועם של אנשי מקצוע – מויש אבן ניר - יועץ ארגוני, שחר שילה יועץ תיירות ואבי קורנס יועץ פרסום.

2001

אירועי "ערבה אטרקשן" מתקיימים בפעם הראשונה. בהמשך נולדו אירועי הערבה הפתוחה לטיסנים ומטוסים מונחי רדיו, ברוח חזונו של גלעד לבני ז"ל, שהיה אז מנכ"ל החברה לפיתוח 

2002

הונחה אבן הפינה בישוב צוקים.

2003

משרד הפרסום צור חכמון הגה את הסלוגן "מתי בפעם האחרונה עשיתם ערבה?" שליווה את פרסומי התיירות שנים רבות (אנקדוטה קטנה - תלמידים בבי"ס בצפון הארץ נתבקשו לנתח את המשפט במבחן בלשון ולעמוד על החלפת המילים ערבה=אהבה).

2004

טקס הכרזת היישוב צוקים כישוב תיירותי אקולוגי.

2005

דרך הבשמים הוכרה כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו.

2006

אירוע "צעדת הערבה" מתקיים לראשונה בהפקה משותפת של מחלקות תיירות וספורט.

2008

חנוכת פרויקט מסלולי האופניים "דרכי הבשמים באופניים".

2009

שמורת שיזף הוכרה כשמורת טבע.

2010

הכרזת שיתוף פעולה בין שתי הערבות, תיכונה ודרומית, במסגרתו מתקיים בערבה "יוגה ערבה", אירוע היוגה הראשון בארץ.

2012

פסטיבל הסרטים מתקיים לראשונה בערבה.

2014

חנוכת מרכז ויידור – מרכז המבקרים של הערבה.

2015

פרויקט דירוג הצימרים IBB לראשונה בערבה. 20 מתחמים מדורגים.

2016

כפר האמנים בצוקים נפתח רשמית למבקרים.

2017

הערבה שותפה במיתוג המוצר התיירותי "תיירות מדבר" (friendly desert Concept).

 

התייר, התיירן והקשר ביניהם 

התיירות בערבה נשענת על שלושה מוקדים עיקריים: ספק, לקוח והתקשורת שביניהם:

  • התיירן והמוצר התיירותי (ספק) - תמיכה וסיוע ליזמים המתעתדים לעסוק בתיירות (יעוץ, חונכות, ליווי, חממות ותוכניות עסקיות), כתובת עבור תיירני הערבה הקיימים שהם בעיקר, בעלי צימרים, בעלי שירותי הסעדה, בעלי מתחמי אטרקציות, מורי דרך ואף תיירות נסמכת כמו אומנים, בעלי גלריות ושירותים סמי-תיירותיים. פיתוח אסטרטגיה אזורית כוללת והטמעתה במרחב בקרב התיירנים, פיתוח הכשרות והעשרות מותאמים, מתן קורסים וקידום מקצועי. זאת לצד השבחה, קידום, הנגשה והרחבה של סל המוצרים הקיים כמו מסלולי אופניים, מסלולי טיול, שילוט, יצירת שת"פים לחיזוק מוצרים קיימים. ניהול ועדת תיירות אזורית לייעול העבודה השוטפת במרחב ולשיפור זרימת המידע.
  • התייר (לקוח) – הנגשת המוצר התיירותי לתייר, פילוח סגמנטים רלוונטיים והרחבת קהלי היעד (הפקת חוברות, מפות, אתר אינטרנט, פייסבוק, מאגר לקוחות, מרכז והזמנות, תחנות מידע, אירועי נישה).
  • התקשורת שביניהם (שיווק) – מתן מטרייה שיווקית, חשיפת האזור ושיווקו ברמה הארצית כמנוף לעידוד התיירות באזור. זאת על ידי PR, פרסום, שיווק, סיורי עיתונאים, הפקות אירועים, ניהול אתר האינטרנט ודף הפייסבוק של התיירות וייצוג התיירנים בירידי תיירות.

 קצת נתונים...

  • כ-300 צימרים בכ- 60 מתחמי לינה ואירוח. 47 מתחמי לינה בלבד, 6 חאנים, 6 מתחמים מעורבים, 1 לינה ניידת. פילוח לפי יישובים: 2 עידן, 15 חצבה, 16 עין יהב, 2 ספיר, 9צופר, 7 צוקים, 8 פארן.
  • כ-150 תיירנים שהם בעלי צימרים ומתחמי אירוח, בעלי שירותי הסעדה וקייטרינג, מפעילי אטרקציות ומוקדי עניין, מורי דרך, אומנים ויוצרים הנותנים שירות לתיירים.
  • עונת התיירות העיקרית נמדדת בין ראש השנה לשבועות (ספטמבר-מאי) אך בשנים האחרונות מתרחבת הפעילות גם לחודשי הקיץ (בעיקר בשל בריכות השחייה במושבים).
  • התפוסה הממוצעת השנתית עומדת על כ -30%, בעיקר בחגים ובסופי שבוע. הנתונים מוערכים באומדן כללי שנשען על אקסטרפולציה מתמטית, משום שאתרי הלינה אינם מעבירים דיווח קבוע .
  • 200 אנשים השתתפו בשנה האחרונה ב-9 הכשרות מקצועיות שבוצעו בשיתוף עם המעוף (משרד הכלכלה, הסוכנות לעסקים קטנים).
  • פילוח העוסקים בתיירות הוא מגוון מאוד ונטול אפיון מיוחד (גיל, השכלה, פרנסה נוספת).
  • הקהל שצורך את התיירות בערבה הוא בעיקרו פנים ארצי, משפחות עם ילדים, חובבי טיולי מדבר, ג'יפאים, באופן כללי קהל מבוסס. פתיחת שדה התעופה "רמון" בתמנע הצפויה במהלך שנת 2018, מאתגרת את האזור ומכתיבה היערכות של אתרי התיירות לקליטת אורחים מחו"ל. זאת, במסגרת פרויקט "המדבר הידידותי" בשיתוף עם המועצות השכנות ובעידוד משרד התיירות.